קטגוריה: בעלי חיים

כלבים של אחרים, ברחוב או בחצרות
תמיד מגיעים, בכל מיני צורות
יש גדולים מאוד, בינוניים וקטנים
יש ג'ינג'ים, שחורים ועם כתמים לבנים
יש עם המון שיער, ויש לגמרי חלקים
כאלה שמכשכשים וכאלה שמלקקים

אבל רק הכלבה שלי בבית, גם תמיד אותו דבר
וגם תמיד יושבת לי
בדיוק במעבר

את החיפושית הכי חשובה בעולם,
 מצאתי כשטיילתי עם אימא בגן
היא טיילה מהגבעול לעלה ואלי לכף היד
ואז הרמתי אותה גבוה מיד
כדי שכל האנשים שנמצאים בסביבה
יוכלו לראות כמה שהחיפושית הזו חשובה

את האוטובוס הכי שווה באיזור
ראינו אחרי הג'ימבורי, בדרך חזור
הוא היה ירוק עם הרבה אנשים שנסעו
ונופפתי אליהם כדי שכולם ידעו
אם במקרה הם עוד לא שמו לב
שזה אוטובוס שווה ושצריך להתלהב

וגם עלים יבשים משמעותיים ביותר
היו ככה סתם זרוקים בחצר
הם היו גדולים וחומים ובכל מיני צורות
וכשאבא הגיע אז שמחתי מאוד
כי הוא מייד הבין – איך שהראתי לו אותם
שאלה עלים משמעותיים, ולא עלים סתם

אימא, אבא, מוצץ, חתול, סבתא, אוטו ומים
זה פחות או יותר מה שאני יודע להגיד בינתיים
ובדרך כלל אני די מסתדר
זה מספיק ואני לא צריך הרבה יותר

אימא, אבא, מוצץ, חתול, סבתא, אוטו ומים
נראה לי שזה יספיק לי לפחות עד גיל שנתיים
אבל דווקא אתמול, כשחזרתי עם אימא מהגן
ממש התחשק לי לדעת להגיד "קרטיב דובדבן"

באמצע הרחוב שלנו, בדרך לגינה
יש עץ אחד גבוה עם המון ציפורים
שומעים אותן מצייצות ושרות מנגינה
נסיתי לחפש אותן – אבל רק שומעים ולא רואים

הן שרות כולן יחד, וזה נשמע מאוד שמח
בחרו דווקא את העץ הזה, מכל העצים
ואפילו בשלכת, כשהעץ נהיה קרח
אי אפשר לראות אותן, כמה שמתאמצים

אני לא ממש יודע למה הן מתחבאות
ויכול להיות שהן מרגישות לא נעים
שהעצים האחרים יוכלו אותן לראות
כי אז הם בטוח היו לגמרי מקנאים