פורסם ב Uncategorized

המנוף מאחורי הווילון

בוקר אחד, הצצתי מאחורי הווילון

וראיתי משהו חדש שם, אצלי בחלון

מנוף של בנאים, מאוד גדול וצהוב

שבכלל לא היה כאן קודם ברחוב

הייתה לו רגל אחת, גבוהה נורא

יד אחת ארוכה ויד אחת קצרה

והוא היה נראה עסוק כל הזמן

מסתובב ומסתובב כמו הקרוסלה בגן

"הי אתה!" קראתי לו –

 "סליחה אתה מסתיר –

את כל השמיים וגם את כל העיר!

אני לא מצליחה עכשיו לראות

שום עננים ועצים וגבעות"

הוא הביט בי ושתק, לא זז ולא ענה

והבנתי שזאת לא אשמתו וזה לא בכוונה

הוא פשוט כזה גבוה ובכל מקום שהוא ניצב

הוא מסתיר את הסביבה, בדיוק כמו עכשיו

סיפרתי לו שגם אני ממש אוהבת לבנות

בתים מקוביות ומבצרים מכריות

ופעם גם בניתי טירה מחול על חוף הים

ומארגז קרטון של מקרר, אני בניתי לי בניין

סיפרתי, הוא הקשיב ורצה לשמוע עוד

זה לא קל להיות מנוף, כל היום רק לעבוד

ויכולתי לראות שזה היה לו נחמד

שיש לו חברה והוא כבר לא ממש לבד

וגם לי היה איתו כיף וממש ממש נעים

הוא הראה לי איך הוא עוזר לבנאים

כשהם קושרים לו דברים כבדים לאנקול

והוא מניף אותם גבוה, ממקום למקום

שוחחנו יחד על כל הדברים שאפשר לבנות

גשרים ומגדלים, צריחים וארמונות

ויכולתי לראות אותו בעיר מכל מקום

יותר גבוה מהכול – מנופף לי לשלום

לילה אחד, כשהגשם ירד

חשבתי עליו, בסופה שם לבד

עומד על רגל אחת, רועד, מתנדנד

בגובה כזה, הוא בטח קצת מפחד

הווילון התנופף ורעם הרעיש

היה מאוחר ובחוץ כבר אין איש

רק מנוף אחד רם, בגשם נשטף

בלי מטריה, בלי מעיל או מגף

אז לבשתי את המעיל שלי, מעל לפיג'מה

ויצאתי לרחוב, המנוף היה שמה

וחיבקתי חזק את רגלו הארוכה

כשהרוח נשבה מסביב חזקה

המנוף עוד רעד, ונטה קצת לצד

אבל החזקנו חזק ונתתי לו יד

עד שהרוחות נרגעו והגשם נחלש

ידעתי שהצלחנו ושמחתי ממש

אחרי כמה ימים, נעלם המנוף

הוא סיים את הבית, בנה עד הסוף

ומאחורי הווילון, אם במקרה מציצים

יש שוב גבעות, עננים ועצים

הוא היה לי חסר והייתי קצת עצובה

ואז ראיתי שבבית החדש, עברה לגור משפחה

והיה שם ילד אחד עם נעלי ספורט אדומות

מעניין אם הוא אוהב לבנות מבצרים מכריות

מודעות פרסומת
פורסם ב Uncategorized

קשת בדשא

היום בבוקר ראינו קשת בדשא

היא רקדה עם הממטרות ואור השמש

וחייכה אלי ואל אבא

 

היום בבוקר, אבא רצה שנגיע מהר כבר לגן

שאני אסיים כבר לאכול ארוחת בוקר

שאני אתלבש כבר

שאני כבר אצחצח שיניים

שאני אנעל כבר את סנדל מספר אחת

ועכשיו שאנעל את סנדל מספר שתיים

שנצא כבר מהדלת

שנכנס כבר לאוטו

 

אבל היום בבוקר היו לי כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם

אם שערות של מטאטא הופכות להיות לבנות כשהוא הופך למטאטא זקן

או אם גם קוסמים צריכים לאכול ארוחות בוקר

מה בדיוק ההבדל בין עמוק לארוך

אלו היו מחשבות שלוקח זמן לחשוב אותן

ואבא כל הזמן "כבר וכבר וכבר וכבר וכבר"

כל הזמן רק "כבר וכבר וכבר וכבר"

 

רציתי כבר לבכות ואבא כל כך מיהר שלא ראה בכלל

רק כשהגענו לגן, ראינו את הקשת על הדשא

ושנינו חייכנו אליה בחזרה

פורסם ב Uncategorized

צפרדע קטנה

עמוק בתוך הפה, במקום שהלשון לא מגיעה

גרה אצלי צפרדע, איומה ונוראה

תפסה את המקום, בין הסנטר והלסת

וחיה שם, ירוקה ומאוד לא מנומסת

רוב הזמן היא בשקט, בדממה מקשיבה

לא מוציאה אף מילה, אפילו לא "קוָה"

כשאני ישן, או אוכל, או משחק עם כולם

הצפרדע בשקט, בכלל לא יודעים שהיא שם

אבל לפעמים, יש כל מיני רגעים

שבין הסנטר ללסת, אני מרגיש לא נעים

כעס או פחד ואפילו געגועים

אז במקום לדבר, יוצא לי קול של צפרדעים

מהפה שלי נשמעים, דברים מזוויעים

כמו "לכו" ו"עופו מכאן" ו"די, אתם שומעים!"

צעקות וקללות ומין מילים מיוחדות

שאני בכלל לא מבין כי הן בשפת קרפדות

ורק אחרי שהצפרדע סיימה

אולי התעייפה, אולי נרגעה ונרדמה

אני צריך להסביר לכל מי ששמע

שככה תמיד צפרדעים מדברות –

אז אל תכעסו,  היא לא אשמה

פורסם ב Uncategorized

מעשה בציור, בכלל לא גמור

עם לוח וטוש, ציירתי קשקוש

מין חוט נחשי עקלקל וטיפשי

שנשאר על הלוח, בודד ונטוש

בלי שום משמעות, הסבר או פירוש

ואמא נכנסה במקרה אז לחדר

ואמרה לקשקוש, אל תדאג – זה בסדר

יש כאן עוד טושים ואני מציירת

ותכף אעשה ממך ציור לתפארת

ואז אימא הוסיפה שם עוד קו מעוגל

ארבע רגליים וצוואר מעוקל

ופתאום הקשקוש כבר לא היה שם בכלל

הוא הפך לדבשת – על גב הגמל

אז אמרתי לאימא – זה בכלל לא נכון

מה פתאום דבשת? לא זה לא פתרון

ואימא אמרה, לא נורא – יש מחק

אצייר משהו אחר, זה כזה מין משחק

היא מחקה את הלוח, ורק הקשקוש שם נשאר

ואז היא הוסיפה קצת עמק, כאן הר ופה הר

למעלה שמיים, והנה מצויר

במקום סתם קשקוש – על הלוח נהר

ושוב אמרתי לאימא שזה בכלל לא נכון

נהר בין הרים? לא זה לא פתרון

ואימא שוב מחקה הכל במחק

אצייר משהו אחר, זה כזה מין משחק

מתחת לקשקוש היא ציירה שני עיגולים

ומילאה אותם בראש עם הרבה תלתלים

פרח אדום שם בצד, וכבר אין קשקוש מקושקש

הלוח יש במקומו, מין כזה כובע קש

אימא, באמת – זה בכלל לא נכון

מה פתאום כובע קש? ועוד עם פרח אדום?

אימא נאנחה, ונאנח המחק

לא נורא – זה בסך הכל סתם משחק

ואימא הוסיפה לצייר על הלוח

והפכה את הקשקוש לאגס ותפוח

ואז לסלסלה ולענן שט ברוח

לבייגלה ולאריה שיצא קצת מרוח

ושוב ושוב הסברתי שזה לא הפתרון

ואימא לא ציירה את הציור הנכון

עד שאימא התעייפה, התיישבה על השטיח

ואמרה לי "חמוד, אני לא חושבת שאצליח"

אז לקחתי בעצמי את המחק

ולחשתי לו באוזן, והוא הקשיב וצחק

יחד מחקנו הכל ושוב כל מה שנשאר

הקשקוש הראשון, כך כמו שצויר

והסברתי לאימא שהתחלתי לצייר

ציור מדומיין שלא דומה לשום דבר אחר

הוא קצת טרקטור, קצת אבטיח וקצת נמר

יש לו ברז ולשון ארוכה ומדחף ושרביט מזמר

ועוד הרבה צבעים ודברים – המון

ורק אם נצייר את כולם זה יהיה ממש נכון

אז בינתיים הם יכולים להישאר אצלי בדמיון

והציור יכול להישאר בלי פתרון

אז אימא חייכה "עכשיו זה ברור

– הקשקוש על הלוח, לא יהפוך לציור

ככה יישאר בדיוק, כמו שהוא אמור.

ואתה צודק לגמרי, זה בסדר גמור"

פורסם ב Uncategorized

פיג'מה של מישהו אחר

אחרי האמבטיה, כשאני מסיים להתנגב
ואז כבר אפשר פיג'מה ללבוש
אבא את החולצה מותח היטב
ומעביר לי אותה מעבר לראש
ואז הוא שואל אותי מה עם הראש השני
ואני צריך להזכיר לו שיש לי רק ראש אחד
אבל אבא ממשיך – ובפרצוף רציני
שואל – "תגיד לא הייתה כאן עוד יד?"
ואיפה החדק? ואיפה הזנב?
וכאן על הראש חסר זוג קרניים
ותגיד, כאן מאחור – על הגב
לא היו לך פעם מין כאלה כנפיים
ורק אחרי שאנחנו מסיימים את הספירה
אבא סופר עם האצבעות, בודק ורואה
הוא פתאום נאנח – "אני מבין מה קרה,
זאת פיג'מה של מישהו אחר כנראה"
פורסם ב בבית, לפני השינה, משחקים

באלאגן

כשנמאס לי ממשחק ואני רוצה אחר במקום
אז אימא ואבא תמיד מזכירים
שאני אחזיר את המשחק הקודם למקום
שלא יהיו בחדר סתם משחקים מפוזרים
אבל לפעמים – לא באשמתי בכלל
כמה משחקים לא מסכימים לחזור
לא למדף, לא לארון ואפילו לא לסל
ושום דבר שאגיד להם לא יעזור
ואז פתאום – אימא קוראת לזה באלאגן
כל הצעצועים והמשחקים מתערבבים
את המנוף הצהוב מפעיל הקוף הרקדן
במשאית יש דינוזאור ובספינה כלבלבים
יש קלפים של טאקי בתוך החווה
וחלקים של פאזל על פסי רכבת
בארגז כלי העבודה מצאתי פרה שובבה
בין הפטיש למסור היא יושבת
ובערב מאוחר, כשאני כבר שוכב במיטה
והכל שוב במקום והכל מאורגן
אני חולם חלומות על המסיבה שהייתה
כשהצעצועים החליטו לעשות באלאגן
פורסם ב Uncategorized

לחמניות מפלצת

שמעתי את אימא אומרת לאבא בשקט

שבמדף העליון של המקרר יש מפלצת

וקצת נבהלתי – מפלצת אמיתית?!

אחת מפחידה או כזו ידידותית?

עם שיניים חדות? וזוג קרניים?

או שצוחקת מבדיחות ודווקא גוזרת ציפורניים?

ובכלל, מעניין אם אימא ואבא יודעים

אם המפלצת הזאת אוהבת לטרוף ילדים

ליתר ביטחון, החלטתי שכדאי להתרחק

ולא להתקרב למקרר אפילו אם בא לי אפרסק

ואחר כך חשבתי, שזה לגמרי שטויות

כי אימא אמרה שהיא תכין מהמפלצת לחמניות

פורסם ב Uncategorized, סיפורים

סיפור על נסיכה ונגר

פעם, בסין הרחוקה – גרה נסיכה יפה. ולנסיכה הייתה שמלה אחת יפה יפה, בצבע ורוד. וכל מי שראה את הנסיכה היפה בשמלה הורודה לא יכול היה להסיר את עיניו ממנה. כולם רצו להתחתן איתה – נסיכים ואבירים, דוכסים ואנשי אצולה רבי מעלה.

אבל הנסיכה – היא דווקא אהבה נגר אחד. פשוט, שהיה גר בבית פשוט באחד הרחובות ברובע בעלי המלאכה בעיר. והיא אהבה לבוא אליו לסדנא ולהביט בו כשהוא מתקין את הרהיטים. מנסר ומודד, דופק מסמרים ומורח לכה. מרכיב שולחנות ומגלף מדפים.

הנגר אהב את הנסיכה, אבל היה מסור לעבודתו. וכשהיא הציעה לו נישואין, ערב אחד – הוא הבטיח לה שיתחתנו. אבל לפני כן – הוא היה מוכרח לסיים עוד רהיט אחד. ואפילו הבטיח לה שזה יהיה רהיט קטן – שרפרף פשוט. אבל רק כשהשרפרף הזה יהיה מושלם, הם יוכלו להתחתן.

הנגר החל לעבוד על השרפרף – הוא גילף לו ארבע רגליים ומשטח עגול, הדביק והצמיד עם מסמרים חזקים על מנת שיהיה שרפרף יציב וטוב. ואז נותר לו רק לשייף וללטש את השרפרף, שיהיה חלק ויפה.

הוא שייף את השרפרף באמצעות שופין עדין כל אותו היום. אבל השרפרף עוד לא היה מושלם. הוא המשיך לשייף וללטש גם למחרת, וגם ביום ראשון, וגם כל השבוע שאחריו ובכל הסתיו ועד המלקוש. וכשהשמש שקעה הוא שייף, וכשהבוקר עלה הוא שייף, ורק בצהריים הקיציים, כשהיה חם מדי לשייף ולעבוד. הוא היה מתיישב על השרפרף הלא מושלם שלו בצל וחושב המון מחשבות על החיים ועל האהבה ועל הזמן שחולף והעולם שסביבו – שלא היה מושלם בכלל. ועל עצמו וכמה שהוא היה רוצה להיות מושלם כמו הנסיכה היפה בשמלה הורודה שלה.

ואז הוא חזר ללטש את השרפרף, מנקה את שבבי הנסורת ומחליק היטב את המשטח. ותמיד מחליט שאפשר לשייף את השרפרף שוב ושוב. ומדי ערב מגיעה אליו הנסיכה לבדוק – אולי כבר הושלם השרפרף וכעת יוכלו להתחתן? אך הנגר עונה לה שעדיין לא.

עד שיום אחד, כשנרדם הנגר ונייר ליטוש בידו האחת ושופין בידו השניה נכנסה הנסיכה אל הסדנא. ונטלה זוג מספריים. היא גזרה מהשמלה הורודה המושלמת שלה פיסת בד ועטפה בה את השרפרף וקשרה היטב. הנגר התעורר וראה את הנסיכה בשמלתה הגזורה וקרא מה עשית – אבל אז הוא ראה את השרפרף. עם הבד המכסה אותו והבין. הוא לא יכול היה להיות מושלם לבדו, לא משנה כמה הנגר היה משייף אותו – רק כעת, כשהשרפרף מצא את הבד שישלים אותו הוא היה מושלם.

"עכשיו נוכל להתחתן" הכריזה הנסיכה -אבל הנגר היה שוב עצוב – כי כעת לנסיכה לא הייתה שמלה יפה ללבוש בחתונתם. אז הוא לקח את השרפרף על כתפיו והגיע איתו לשוק וכל הרוכלים וכל העוברים והשבים התפעלו מהשרפרף המושלם עם הבד המיוחד המכסה אותו והציעו לו ממון רב תמורתו. והנגר מכר את השרפרף ובכסף קנה שמלות חדשות עבור הנסיכה – וביניהן שמלה אחת, יפה במיוחד אותה הנסיכה לבשה בטקס החתונה שלהם.

והשרפרף נמכר במהרה מרוכל לסוחר, והועמס על ספינת מסחר והגיעה עד לישראל, ושם בדירה קטנה בעיר הגדולה, אבא ואימא מצאו אותו וכל כך מצא חן בעיניהם – שהם ביקשו מבעל הדירה לקחת אותו איתם גם כשקנו להם בית חדש. ובבית החדש נולדו להם הילדים רועי ועופר. ויום אחד, כשרועי חיפש סיבות לא ללכת לישון – הוא שאל את אבא למה השרפרף מכוסה בבד ורוד, ואז אבא המציא לו אגדה על נסיכה, נגר ושרפרף אחד מושלם.

13151698_10154806843335968_5863566597750181801_n
איור – יואב מורן
פורסם ב Uncategorized

תמיד כשאבא ממהר

מארחים את איתמר – וגם את עופר וליאור צבי הנינג'ה

צופה מהצד

20160119_081324בבוקר, כשצריך להתעורר
תמיד אני מעדיף במיטה להשאר
כי למרות שהשמש זרחה כבר והתחיל לו עוד יום
יותר כיף מתחת לשמיכה להתכרבל ולחלום
ואפילו שאבא אומר "נו קום, כבר מאוחר"
אני לא מתרגש, הוא אמר את זה אתמול וגם יגיד את זה מחר

View original post 198 מילים נוספות

פורסם ב Uncategorized, משחקים

המספרים שאני אוהב

אני אוהב את המספר חמש במיוחד

כשאני סופר את האצבעות על כף היד

אני אוהב את המספר "ארבע"

כשאני גם עם עופר וגם עם אימא ואבא

אני תמיד אוהב לספור עד שלוש

כשאני עומד ומתכונן על מגלשה לגלוש

אני מאוד מאוד אוהב את המספר שתיים

כשאני מקבל מתנה פעמיים

ואת המספר אחד, אני הכי אוהב לספור

כששכחתי מה בא אחריו – ואין לי כח לנסות ולזכור

פורסם ב Uncategorized, לפני השינה

כל האבות הם אלופי העולם

יש אבא שאלוף עולם בעמידת ידיים

ויש אבא שאלוף העולם ביריקה למרחקים ארוכים

יש אבא שאלוף בהחזקת הראש מתחת למים

ויש אבות שאלופים בתמיד להיות צודקים

יש אבות שאלופים במשיכת חבל

ויש אבות שאלופים במשיכת כסף מכספומט

יש אבא שאלוף במשחקי כדורגל

אבא שאלוף בדוקים ואבא שאלוף בשחמט

יש אבא שהוא אלוף העולם בטיגון חביתה

ואבא שאלוף העולם במלפפונים חמוצים

ואבא שהוא אלוף העולם בהחלפת מצעים במיטה

ומחזיק שיא אירופה בפתרון תשחצים

אז באמת כל האבות הם אלופים. ממש כולם

וגם תמיד, כשהוא מקריא לי סיפור לפני השינה

אז אבא שלי הוא אלוף העולם

בלהקריא עם טעויות מצחיקות בכוונה

פורסם ב Uncategorized, בדרך לגן

לרוץ יותר מהר מהמדרכה

חשבתי בדרך על הדברים שמחכים לי בגן
המשחקים, הגננת והציורים כמובן
אז התחלתי לרוץ מהר, כדי להיות כבר שם
ופתאום נפלתי על המדרכה, ככה סתם

אז אבא הרים אותי, נישק והסביר
שלפעמים כשאני רץ, אני כל כך מהיר
שהמדרכה לא מספיקה לפנות את המקום
לרגליים שלי שמגיעות כך פתאום

אז אמרתי לאבא שכבר לא בא לי לרוץ
ושלא בא לי ליפול – אבל זה היה סתם תירוץ
אני דווקא אוהב לרוץ ומצידי ליפול גם פעמיים
אבל זה גם היה נחמד להיות קצת  – אצל אבא על הידיים

פורסם ב Uncategorized, לפני השינה

ההרפתקאות של שמיכי

שמיכי שלי אוהב לישון איתי בלילה
ולכסות לי את הפרצוף עד שהעיניים נעצמות
ורגע לפני שאני סוגר אותן לגמרי
שמיכי קופץ ונכנס לי לתוך החלומות

בחלום אחד אנחנו יחד על טרקטור עם מחפר
חופרים בורות ובונים בניינים
בחלום אחר אנחנו טסים מהר מהר
ורואים מלמעלה את כל העננים

ובחלום על הים אנחנו צוללים הכי עמוק
ושמיכי פוגש דגים בכל הצורות
ובחלום על ההר אנחנו מטפסים הכי גבוה
כדי לבדוק מה יש שמה לראות

בחלום צבעוני אנחנו מתגלשים על הקשת
ושמיכי לא מפחד משום הרפתקאה
אז למה כשאני קם אימא מבקשת
שאני אשאיר את שמיכי סתם כך במיטה?

פורסם ב Uncategorized, בבית

לאבא שלי אין סולם

לאבא שלי אין סולם וגם אין
מכונית שטסה בשמיים
אבל הוא יודע לקפל דף נייר
לצפרדע ופינגווין או ציפור עם כנפיים

אבא שלי אף פעם לא נרדם
אם במקרה אני שר איזה שיר
במקום זה הוא מצטרף ומחליט לשיר גם
אפילו שהוא מזייף ואת המילים לא מכיר

הוא יודע לצייר ברווז, פיל וזברה
ולהצחיק כשהוא עושה את הקולות של כולם
אבל תמיד יש בעיה כשנשרפת נורה
כי לאבא שלי בכלל אין סולם

פורסם ב Uncategorized, משחקים

הסנדל הכחול שיכול

אחרי ששמו לי גבס על רגל שמאל
אז היה לי מקום רק לסנדל אחד כחול
והיה נדמה לי שהסנדל השני קצת נעצב
ואולי הוא חשב שישעמם לו עכשיו

אז הצעתי לו לשחק ברכבות על פסים
הוא יכול להיות קטר ולהוביל קרונות עמוסים
ושהוא יכול להיות אוטו חדש ומהיר
ולנסוע על הכבישים בכל רחבי העיר

אמרתי לו שהוא יכול לשבת על מדף הספרים
ולהכיר שם המון אגדות, ציורים ושירים
ושהוא לגמרי יכול, אם הוא רק רוצה
שנשחק ביום הולדת ונרים אותו על כיסא

הוא יכול לעשות חיקויים של חזיר או צפרדע
ולשיר ביחד את כל השירים שהוא יודע
ולבנות בקוביות בכל הצבעים והגדלים
וגם לראות טלוויזיה, אפילו שזה לא לסנדלים

וכשנגמרו הרעיונות, והוא עוד נראה לי מוטרד
הבנתי שהוא בסך הכל לא רוצה להשתעמם לו לבד
אז הנחתי אותו על השטיח, ביחד עם הסנדל הימני
ושיחקנו שלושתנו, שני הסנדלים ואני

פורסם ב Uncategorized, בבית

הסינור שנשאר רעב

כשאני אוכל ממרח כבד
אני תמיד דואג לכבד
גם קצת את השרוולים
ואת המכנסיים הכחולים

אם אני אוכל רסק אפרסק
אז ברור שאין ספק
שצריך לתת לבגדים לטעום
קצת מהרסק הכתום

וגם כשטעמתי בטטה מאודה
החולצה גם טעמה ואמרה תודה

אבל תמיד כשנגמר, ושום דבר לא נשאר

אני מגלה שהסינר, לא טעם שום דבר

פורסם ב Uncategorized, בבית

החדר עם כל החלומות

היה היה פעם, בארץ רחוקה באי שם
ילד אחד שגר בארמון על אגם
ובארמון מסדרונות ואינספור חדרים,
בהם אפשר לעשות, דברים נהדרים

יש חדר שבו אפשר להשקיף רחוק רחוק
וחדר עם ציור שתמיד גורם לצחוק
וחדר עם מאכלים צבעוניים ומתוקים
וחדר עם ארונות מלאים במשחקים

וחדר עם מכשיר, אפור ומרובע
שכשלוחצים עליו עושה מהומה כה רבה
וחדר עם שורות של מדפים ושל ספרים
ועוד המון חדרים לעשות דברים נהדרים

ורק בחדרון אחד לבן, עם קירות חלקים
היה כסא אחד מוזר, ושום-כלום משחקים
בכלל בלי מדפים וגם בלי מרפסות
בחדר כזה, מה בכלל אפשר לעשות?

עד שבוקר אחד, אבא אמר
תראה שאפשר לעשות כאן דבר נהדר
אם תשב ותחלום, בחדרון הלבן
תגלה שאתה יכול ואתה כבר מוכן

אז ישב הילדון על הכיסא בחדרון
וחלומות כך הופיעו, כמו הצגת תאטרון
חלומות על אתמול, וחלומות על מחר
חלומות שעוד מוקדם וחלומות שמאוחר

חלום רחוק על ירח מעל המגדל
וחלום קרוב על הזרת ועל אגודל
חלומות על סיפורים ושירים וחברים
וחלומות על ילדים שבכלל לא מכירים

ובזמן שהוא חלם , פתאום "פלופ" נשמע!
מין "פלופ" שקצת הפריע באמצע כל החלימה
אז הילד הביט למטה וכבר
גילה שעשה מין דבר נהדר

דבר שאי אפשר בכלל לעשות
לא בחדר המשחקים, וגם לא במרפסות
ומאז כשהילד צריך "פלופ" או שניים
הוא יושב, חולם ואז מוריד את המים

פורסם ב Uncategorized

טעימות ראשונות

אימא נתנה לי כפית רסק תפוח לטעום
כי בארבעה חודשים כבר אפשר לתת קצת
היה לי טעים ואז חשבתי פתאום
שבעצם כבר טעמתי עד היום לא מעט

טעמתי דגדוג בכף הרגל הקטנה
וטעמתי שיר ערש לפני שהולכים לישון
טעימה ראשונה של טיול בגינה
וטעימה של צחוק על קצה הלשון

טעימה של משחק בצעצועים מרשרשים
טעימה של צלילים וטעימה של מגינה
טעימה של שמחה במפנים מרגישים
טעימה של אח גדול ושל כלבה אחת קטנה

טעמתי טעם של ים ושל שקיעה בכתום
ואפילו שאני כבר בן ארבעה חודשים
אימא מגלה לי שאפשר כל יום לטעום
המון המון דברים חדשים.

פורסם ב Uncategorized

פנקייקים באמבטיה

אני אוהב להכין פנקייקים באמבטיה לפעמים
זה ממש קל והם תמיד יוצאים טעימים:
מדמיינים את המצרכים ומערבבים את הכל
ואז אומרים "טרררררר" עד שהמיקסר מסיים לבלול
שרים "סלופ סלופ" את הבלילה לקערית
ובשקט "פלאפ פלאפ" כשמערבבים עם המרית
אומרים "טססססס" ארוך כשהמחבת החמה מטגנת
ומוסיפים קולות מצחיקים של מייפל ותותים עם שמנת
וכשהכל מוכן נותנים לאבא לטעום ושומעים
איך הוא אומר: "מממממ… זה טעים!"

פורסם ב Uncategorized

סיפורי בוקר טוב של אחרי השינה

לפעמים כשאבא חוזר מאוחר
אני לא רואה אותו בכלל עד שמגיע מחר
והוא לא מקריא לי סיפור לפני שאני נרדם
ואנחנו נפגשים מחדש רק בבוקר מוקדם

אז בבקרים אבא ממציא לי בכוונה
סיפורים מצחיקים של "אחרי השינה"
סיפורי "בוקר טוב" נורא מוזרים
עם חלקים שבכלל לא נמצאים בספרים

על אריה שמסרק מגלשה צהובה
על כוכב וארנב שמטיילים עם כלבה
על סוס שנועל בעצמו סנדלים
ומטרייה שאורזת בתיק חיתולים

וגם אם אבא כן הקריא לי לפני השינה
פתאום בבוקר הסיפור לגמרי השתנה
אני תמיד שם לב, אבל מעדיף לא להגיד
כי סיפורים של אחרי השינה מצחיקים אותי תמיד

פורסם ב Uncategorized

קסמים של ארוחת ערב

לסבא שלי יש כובע שחור
שבתוכו דברים נעלמים
הוא העלים שם את הקלף
שהוא נתן לי לבחור
ואת האורז שלא היה לי טעים
 הוא יודע להעלים שם זר פרחים
ואז מתוך השרוול אותו לשלוף
העלים שם כוס עם מים רותחים
והוציא במקומה סיר מרק עוף
 הוא הכניס לכובע שרשרת מטפחות
וכדורים קטנים בכל מיני צבעים
ואיזה מאה כפיות לפחות
והסתכלתי בפנים וכלום לא רואים!
וכשהיו לי קצת דמעות על הלחי
וכולם היו עסוקים מסביב לשולחן
סבא הצליח להעלים בכובע את הבכי
והוציא מתוכו בשבילי חיוך אחד קטן
פורסם ב Uncategorized

הסבלנות של אימא

אני אוהב לשאול את אימא "למה?
מאתיים פעם בשעה
ולבקש ששוב היא תקריא לי
את הסיפור שהרגע היא קראה

אני אוהב לבקש ממנה תמיד
בדיוק את מה שהיא לוקחת
ואם אפשר עוד משהו טעים
אחרי שהיא פינתה לי את הצלחת

אני אוהב לפרק את הפאזל
שנחבר שוב ביחד את החלקים
ואוהב לבקש ממנה רשות
אחרי שכבר שאלתי ואבא לא הסכים

אני אוהב כשהיא לוקחת אותי בדרך הארוכה
כשאנחנו הולכים ביחד לחנות
כי אני אוהב לגלות בכל פעם מחדש
איך תמיד תמיד יש לאימא שלי סבלנות

פורסם ב Uncategorized

מסיבה של טרקטורים

מחוץ לחלון שלי הופיעו פתאום
המון טרקטורים – צהוב וירוק וכתום
שאלתי את אבא מה הם עושים שם בחוץ
והוא הסביר בסבלנות, למרות שהיה קצת לחוץ

הדחפור האדום מזיז את האבנים מצד לצד
המכבש הירוק עושה את האדמה ישרה במיוחד

המחפר הצהוב חופר בור, להניח יסודות שם בפנים
המשאית הכחולה נוסעת ומביאה קורות ולבנים

מערבל בטון כתום, שומר שהבטון לא יתקשה
ועגורן לבנבן מניח את הדברים זה מעל זה

ואבא המשיך לתאר ולהגיד
איך לכל אחד יש כשרון ולכל אחד תפקיד
ואחרי שהוא הלך שאלתי גם את אימא,
הם עושים המון רעש, זה מה שהיא הסבירה

פורסם ב בבית, משחקים, סיפורים

המדרגה האמצעית

מעל למדרגות יש משחקים נהדרים
משאית ורכבת ומדפים עם סיפורים
ואת החדר שלי עם המיטה וכל החלומות שחולמים בלילה
וגם המיטה של אימא ואבא נמצאת שם בקומה למעלה
ואפשר להתכרבל בה בבוקר בשבת
ויש שם גם את כל המים והקצף שממלאים באמבט

במורד המדרגות יש את השטיח של הסלון
שאני הכי אוהב לשכב עליו באמצע היום ולחלום
ואת פינת היצירה עם הבצק והצבעים והציורים
ואת הטלוויזיה עם כל הסרטים המצוירים
ואת המקרר עם הקציצות שסבתא טיגנה
ואת הדלת שיוצאים ממנה לרחוב ולגינה

אז לפעמים, כשאני לא יודע להחליט,
אני פשוט נעצר על המדרגה האמצעית
מסתכל קצת למעלה וגם למטה מתבונן
ומנסה להחליט איפה יותר מעניין

(השראה מכאן:)

פורסם ב לפני השינה, משחקים

למה הצעצועים עוזבים את המיטה?

אחרי שאני לובש פיג׳מה ושומע סיפור
ומצחצח שיניים עם מברשת ומשחה
אבא רוצה לכסות עם הפוך
ואני אומר שאני מעדיף לישון בלי שמיכה

ואז אני שואל אם אפשר צעצוע במיטה
ואבא אומר שכן, אבל מרשה רק אחד
והוא מביא לי אינדיאני או קרנף או קטר
ועד שאני נרדם אני עם הצעצוע ביד

אבל בבוקר כשאני פוקח עיניים
אני מגלה שהצעצוע כבר לא אצלי ביד
ומשום מה, כשישנתי אז בינתיים
הצעצוע עבר אל השטיח ליד

אני לא יודע למה צעצועים יוצאים מהמיטה
אבל בעצם אולי זה לא כל כך מפליא
כי בלילה אבא מכסה אותי בשמיכה
ובטח גם צעצועים מעדיפים לישון בלי

פורסם ב בעלי חיים

כלבים של אחרים

כלבים של אחרים, ברחוב או בחצרות
תמיד מגיעים, בכל מיני צורות
יש גדולים מאוד, בינוניים וקטנים
יש ג'ינג'ים, שחורים ועם כתמים לבנים
יש עם המון שיער, ויש לגמרי חלקים
כאלה שמכשכשים וכאלה שמלקקים

אבל רק הכלבה שלי בבית, גם תמיד אותו דבר
וגם תמיד יושבת לי
בדיוק במעבר

פורסם ב אח גדול, אצלי בראש

עכשיו אני אח גדול

עכשיו אני אח גדול
וזה תפקיד חשוב מאוד
אני צריך ללמד את עופר הכל
איך לשבת ואיך לעמוד

איך להתגלש במגלשה הצהובה
ואיך לבעוט בכדור הכחול
איך לרוץ ככה סתם בלי סיבה
איך ללכת ואולי גם איך לזחול

איך תמיד מקבלים
את כל מה שרוצים
ואיך לוותר לפעמים
שגם אחרים יהיו מרוצים

ככה אני אלמד אותו המון דברים חשובים
אבל אני רק מקווה שכל הגדולים
יבינו ולא יהיו עצובים
שאני אתייחס אליהם פחות, ממה שהם היו רגילים

פורסם ב בדרך לגן

אבא ישר לתוך האוזניים

היום כשנכנסנו לגן והורדנו מגפיים
אבא ליטף לי את השיער וגם את הראש בכללי
אז אמרתי לו "אבא" ישר לתוך האוזניים
והוא ענה לי "כן, רועיקי שלי?"

רציתי לספר לו על משחקים ששיחקתי
ועל איך לבד בעצמי הרכבתי את הפאזל
רציתי לספר לו על החלום שחלמתי
ולהראות לו קרנף ולשאול אותו מה זה.

רציתי להגיד לו שיהנה בנסיעה ברכבת
ולשאול למה הקרונות תמיד כל כך ממהרים
רציתי לברר מה אימא אוהבת
חוץ מטיולים, משחקים סיפורים ושירים

לספר מה אני רוצה להיות כשאגדל
ושהמצאתי ריקוד חדש מיוחד
ששכחתי איך קוראים לאצבע שליד האגודל
ושאני רוצה אח קטן ושאני רוצה שוקולד

היו לי עוד כל כך הרבה דברים שרציתי לומר
ובעיקר רציתי לשאול אם הוא יכול להישאר
אבל כל המילים התערבבו כשהוא ליטף לי את השיער
אז רק אמרתי לו "אבא" ולא יצא לי יותר.

פורסם ב אצלי בראש

הילד מהראי במספרה

יש ילד אחד שאני מכיר מהראי
כשאני יוצא מהאמבטיה אז גם הוא תמיד נקי
,תמיד לובש אותם בגדים כמוני לגן
ואם אני מגרד באף אז הוא מגרד גם

בכל פעם שאני נהיה יותר גבוה אני שם לב שגם הוא
וכשאני קורא לאימא ואבא הוא גם רוצה שישמעו
את הגלידה שאכלתי רואים גם לו על הסנטר
והוא תמיד שמח בדיוק כמוני – לא פחות ולא יותר

וביום שישי כשלקחו אותי למספרה
"זה לא יכאב בכלל", ככה אימא אמרה
אני לא פחדתי בכלל, אבל הילד ההוא בראי
היה נראה לי מודאג, אז יצא שגם אני