פורסם ב Uncategorized

קשת בדשא

היום בבוקר ראינו קשת בדשא

היא רקדה עם הממטרות ואור השמש

וחייכה אלי ואל אבא

 

היום בבוקר, אבא רצה שנגיע מהר כבר לגן

שאני אסיים כבר לאכול ארוחת בוקר

שאני אתלבש כבר

שאני כבר אצחצח שיניים

שאני אנעל כבר את סנדל מספר אחת

ועכשיו שאנעל את סנדל מספר שתיים

שנצא כבר מהדלת

שנכנס כבר לאוטו

 

אבל היום בבוקר היו לי כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם

אם שערות של מטאטא הופכות להיות לבנות כשהוא הופך למטאטא זקן

או אם גם קוסמים צריכים לאכול ארוחות בוקר

מה בדיוק ההבדל בין עמוק לארוך

אלו היו מחשבות שלוקח זמן לחשוב אותן

ואבא כל הזמן "כבר וכבר וכבר וכבר וכבר"

כל הזמן רק "כבר וכבר וכבר וכבר"

 

רציתי כבר לבכות ואבא כל כך מיהר שלא ראה בכלל

רק כשהגענו לגן, ראינו את הקשת על הדשא

ושנינו חייכנו אליה בחזרה

מודעות פרסומת